_____________20
כלכלה שיתופית - מה ניתן ללמוד מהקו-אופ של ברוקלין
 
מירב יניב, גשר לעתיד, המרכז לקהילה, מנהיגות והשראה (ק.מ.ה) 

 
לפני כ-15 שנה שלחתי לאחי שזה עתה עבר לגור בברוקלין, ניו-יורק, כתבה קטנה שקראתי בידיעות אחרונות, על מכולת שיתופית בשכונה שלו. התגובה שלו, כראוי לבן קיבוץ שבילה חלק נכבד מחייו בעולם של כלכלה שיתופית, הייתה נחרת בוז אלקטרונית בנוסח "פחחח... קו-אופ? אני???".
שני ילדים, ארבעה כלבים ושני חתולים מאוחר יותר, אחי הוא חבר של כבוד בקו-אופ שבשכונת מגוריו, כבר קרוב לעשור. הוא אומר שאומנם לקח לו זמן עד שהשתכנע שהמטלות השיתופיות שוות ערך לתמורה, אבל אחרי שהתרגל, השד אינו נורא כל כך. במהלך המשמרות בקו-אופ, שכוללות בין היתר אריזה של מוצרים, השיחה קולחת והחברים לתורנות - מתכנת אפליקציות, מגייס כספים ובמאי טלוויזיה - מחליפים סיפורים, חוויות והמלצות. לעתים הוא משמש כקופאי ומתוודע למוצרים אזוטריים ולמתכונים מעניינים. וישנן גם חוויות ייחודיות בזמן הקנייה - נגן גיטרה שמופיע באזור הקופות ומנעים את זמנם של הקונים וגם מערכת הכריזה, שמשמשת בעיקר לאיתור של מוצרים, ומובילה לרגעים משעשעים: ״האם הקו-אופ מחזיק קמח תירס נטול גלוטן?״, שאל אחד הקונים...״קונה-חבר, כל קמח תירס הוא נטול גלוטן״, באה התשובה ממערכת הכריזה...
 
אחת הדוגמאות להצלחתה של כלכלה שיתופית-קהילתית לאורך זמן, נמצאת דווקא ברובע ברוקלין שבניו יורק, מעוז האינדיבידואליזם. ה"פארק סלופ פוד קו-אופ"      ( Park slope food co-op) הוא הסופרמרקט הקואופרטיבי הוותיק והגדול בעולם. הקו-אופ, שנפתח ב-1973, הוא הרבה יותר מחנות מצרכים - הוא מוסד תרבותי, חברתי, פוליטי ובאופן מפתיע אולי, הוא גם מאוד רווחי.
הרעיון פשוט: בתמורה למחירים אטרקטיביים ומוצרים טריים, החברים בקו-אופ (שמספרם כ-17,000) מחויבים לעבוד אחת לארבעה שבועות במשמרת בת שעתיים וחצי (ובעברית קיבוצית – תורנות). החברים משמשים כקופאים, ממלאים מדפים, מבצעים עבודות משרדיות ועבודות ניקיון ועוד. חבר שאינו עומד בחובת המשמרות נשללת ממנו הזכות לערוך קניות בקו-אופ, עד שמילא את מחויבותו. כל הבוגרים במשק בית החבר בקו-אופ מחויבים במתן משמרות, כולל שותפים לדירה, מה שיוצר לעיתים מעמד ממורמר של חברים בעל כורחם.
 

 
__________3
הבניין בפארק סלופ - נרכש על ידי הקו-אופ ובכך נחסך התשלום
הגבוה עבור שכר הדירה (צילום:Flickr/JVSantorePatch)
________1
התור לקו-אופ סלופ
בימים של ריחוק חברתי בשל הקורונה (צילום: אורן יניב)
החנות, שממוקמת בשכונה אמידה וליברלית מאוד, אינה גדולה ומלאה בקונים כל העת. הם צריכים לנווט את דרכם בין עובדי המשמרת שממלאים מדפים צפופים לבין התור לתשלום בקופה, שמשתרך לאורך המעברים הצרים (אנקדוטה: עיתון הקו-אופ, שמתפרסם אחת לשבועיים, נקרא ״עלון המחכים בתור״...). קהל הקונים מגוון: לבנים, שחורים, היפים, אנשי עסקים, גמלאים, משפחות חד-מיניות וגם יהודים חרדים.
מדוע הם מוכנים להסתפק בחוויית קניה מסוג זה וגם לעמוד בחובת עבודה חסרת פשרות?
הסיבה העיקרית היא כלכלית. מכיוון שהקו-אופ הוא חנות ללא מטרת רווח, מרבית המוצרים בו נמכרים במחיר עלות, עליו נוסף  רווח של 20% בלבד. כך יוצא שהמחיר לצרכן נמוך בהרבה בהשוואה לכל סופרמרקט או מכולת אחרים, לעיתים בפער של 50% ויותר. ההכנסות מספיקות לתשלום משכורתם של העובדים הקבועים ולתשלום ההוצאות השוטפות. מלבד חיסכון בהוצאות העבודה, הקניינים של הקו-אופ רוכשים את הסחורה באופן ישיר מחקלאים ומספקים ייחודיים, על מנת לשמר את המחירים ואת האיכות. בנוסף, לפני שנים רבות הקואופרטיב רכש את הבניין שבו הוא ממוקם, כך שהוא אינו נדרש לשאת בתשלום שכר דירה.
הגורמים הללו וכמות הקונים-חברים הפכו את הקו-אופ לכוח כלכלי. על פי מגזין ה'ניו יורקר', שהקדיש לקו-אופ כתבת שער בסוף שנת 2019, היקף ההכנסות שלו עומד על למעלה מ-58 מיליון דולר בשנה. עבור חנות בגודל של כ-550 מ"ר בלבד, מדובר בפדיון של כ-105,000 $ למ״ר. זהו יחס קמעונאי דמיוני, שגדול פי ארבעה ויותר בהשוואה לכל סופרמרקט אחר בארה״ב.
אך הפופולריות של הקו-אופ נובעת לא רק משיקולים פיננסיים. במעוז השמאל האינטלקטואלי של ברוקלין, רווחה סביבתית, רווחה חברתית ורווחה כלכלית הם ערכים הקרובים לליבם של רבים, והחברות בקו-אופ תואמת את תפיסת העולם הזו. ולא רק בברוקלין - ישנם חברים שמגיעים ממרחק ונוסעים שעה ואף יותר, על מנת לממש את זכות הקנייה בקו-אופ.. כמעט כל המוצרים הם אורגניים, בריאים ומיוצרים באיכות גבוהה. לדוגמה, מקור הבשר הוא בבעלי חיים שגודלו באופן חופשי ולא בכלובים. בנוסף, המוצרים מיוצרים על ידי חברות המחויבות לשמירה על איכות הסביבה ולא ניתן למצוא בקו-אופ מוצרים של תאגידים כמו קוקה קולה, נסטלה ומגה-תאגידים אחרים.
 
הגישה השיתופית, שכמעט ואינה קיימת בארה״ב, מהווה אף היא מקור למשיכה. ישנם כאלה שנהנים מכך שהקו-אופ הוא לא רק חנות, אלא מקום בו ניתן להכיר, להתעניין וללמוד. 
אחד היתרונות המשמעותיים של הקו-אופ הוא חיזוק האיתנות הקהילתית. הוא מחזק את האתוס הליברלי של השכונה ואת אופייה, הוא משקף את רוח הזמן, משתנה איתה ובו בזמן גם משפיע עליה. הוא מחבר בין התושבים ויוצר מפגשים בלתי פורמליים. אירועים מקומיים, בעיקר בהקשר החברתי, כגון סכסוכי עבודה, אך גם מחסור בכרוב סגול, מסוקרים בדרך קבע בעיתון הקו-אופ.
בתרבות האולטרה-צריכה האמריקאית, הקו-אופ הוא מקור לשייכות ולתחושת גאווה עבור תושבי השכונה, גם מעצם ההליכה שלו, ולו במעט, כנגד הזרם. הוא מהווה עבור רבים מהתושבים חלק מהותי מזהותם הקהילתית, סמל מקומי ומרכיב מרכזי בסיפור הקהילתי של פארק סלופ.
 
דוגמה משמעותית לקשר שבין כלכלה שיתופית לאיתנות קהילתית ראינו כאן בארץ בראשית משבר הקורונה, על רקע החשש ממחסור במזון וההסתערות על המרכולים בעקבות כך. חברי 'העגלה', המכולת השיתופית במצפה רמון, הפועלת במבנה כמעט זהה לזה של הקו-אופ בפארק סלופ, נערכו מראש למשבר כך שלאף קונה לא חסר מזון. חברי המכולת, המונים בשגרה כ-120 משקי בית, ערכו סדרה של מפגשי חשיבה, אשר בעקבותיהם הוזמנה מראש כמות גדולה של סחורה. בנוסף, הם לקחו על עצמם לדאוג לקשישים ולאנשים המצויים בבידוד בכל רחבי העיר, לאספקה של מצרכים. בערב חג הפסח סיפקה המכולת מזון ליותר מרבע מתושבי העיר, בהתארגנות מהירה ובהתנדבות מלאה, כולל הנחה של 15% לקשישים ולמתורגמנים לקשישים שאינם דוברים עברית. כיום מהווה 'העגלה' מוסד קהילתי שהוא חלק בלתי נפרד מנוף העיר.
 
מכולות שיתופיות קיימות ברחבי הארץ וברחבי העולם. חלקן משתפות פעולה זו עם זו ויוצרות רשתות קהילתיות בעלות יכולת רכישה גדולה יותר, וכך מחברות בין אנשים מקהילות שונות. התמריץ להקמתן הוא בדרך כלל כלכלי – ייצור של כוח קניה שיילחם במחירים ובפערי השיווק של רשתות השיווק הגדולות, אך עם הזמן המיקוד עובר מהרווח הכלכלי לרווח הקהילתי.
 
 
____________...
מכולת 'העגלה' - אריזה וחלוקה של מצרכים בימי הקורונה (צילום באדיבות 'העגלה')
Powered by ActiveTrail