זהות קהילתית כמפתח לאיתנות בית-ספרית - מכתב למנהל

צוות המרכז לקהילה, מנהיגות והשראה (ק.מ.ה) במכללת אורנים

חשבו על מפגש ראשון עם אדם שאינכם מכירים. אחת השאלות הראשונות אותן תשאלו תהיה כפי הנראה "מאיפה אתה?". קרוב לוודאי שתבנו מערך שלם של הנחות יסוד על סמך התשובה שייתן. מדוע?
דמיינו סיטואציה נוספת: הגעתם למקום חדש. כמה זמן לקח לכם לאמץ נורמות התנהגות, אופן לבוש, סגנון דיבור או תפיסות ערכיות הנהוגות במקום? כיצד יכול להיות שלמקום מסוים (יישוב, עבודה) יש אופי מיוחד, המאופיין ב'קודים' משלו, ואנו, כחדשים, מסתגלים אליהם מהר כל-כך?
האם שאלתם את עצמכם, כמנהלים וכבעלי תפקידים בבית הספר, מדוע פעולה בית-ספרית (פרויקט פדגוגי, תוכנית התערבות או יוזמה מהשטח) מצליחה בצוות או בבית ספר מסוים, אך אינה מצליחה באחרים?
התשובה לשאלות אלה יכולה להיות טמונה ב'זהות הקהילתית', מושג השייך לעולם של תהליכי בינוי הקהילה. במאמר נסביר את המושג ואת חשיבותו בתהליכים של בניית איתנות בית-ספרית, נפרט את האמצעים והמנגנונים בהם זהות קהילתית באה לידי ביטוי, ונמחיש כיצד ניתן לייצר אותה, לשנותה או לחזקה.

מאמר זה מהווה בסיס לתהליך עבודה עם צוות המורים סביב נושא הזהות הקהילתית
של בית ספר. זו הזמנה להוציא אותו מן הכתב אל הפועל בבית הספר שלכם.
צוות המרכז לקהילה, מנהיגות השראה ישמח לתמוך בתהליך.

זהות קהילתית וחשיבותה
הזהות הקהילתית היא מעין 'אישיות קולקטיבית' של קהילה או ארגון, המתייחסת לתפיסה העצמית שלה/ו את עצמה/ו. כשם שלכל אדם זהות משלו, המורכבת מסך כל התכונות, התפיסות, הערכים, האירועים והמקומות שעיצבו אותו, כך גם לקהילה או לארגון. הזהות הקהילתית היא סך הדברים המשותפים לכל מי שפועל בארגון – ערכים ונורמות התנהגות, סיפור משותף, מסורות וכדומה.
שלושה מרכיבים מרכזיים בונים את הזהות הקהילתית:

נרטיב מעצב: הסיפור המכונן, אשר באמצעותו קבוצת אנשים (קהילה, ארגון וכדומה) מגדירה את מהותה ואת ייחודיותה. באמצעות הנרטיב המעצב הקהילה מנציחה את סיפור הקמתה, את פחדיה ואת תקוותיה, ומעלה על נס דמויות מרכזיות מהעבר ומההווה (כגון מייסד בית הספר, אדם שעל שמו נקרא בית הספר וכדומה), אשר מממשות בפעולתן את ערכי בית הספר. סיפורה של הקהילה חיוני ליציבותה ולמעשה הינו 'על זמני' ומבטיח את קיומה גם לאחר היעלמותו של דור המייסדים.
פרקטיקות פעולה: נורמות התנהגות, טקסים ואירועים המממשים את ערכי הקהילה. קיומם מאפשר את חיזוק הקשר והנאמנות של החברים אל הקהילה וכן את הטמעת הנרטיב המעצב שלה לדור הבא. פרקטיקות אלה מהוות בסיס להזדהות ולשייכות בהיותן בסיס משותף לכלל חברי הקהילה.
שפה וסמלים: הנרטיב המעצב ופרקטיקות הפעולה מייצרים סדרה של סמלים וביטויים, אשר מייצגים את הסיפור, את הערכים ואת הקודים ההתנהגותיים. אלה מוכרים וידועים למי שחבר באותה קהילה ויש להם משמעות מיוחדת עבורו.

הזהות הקהילתית היא סך כל המאפיינים המבחינים קהילה אחת מאחרות. יחד עם זאת, ניתן למצוא מאפיינים דומים בין קהילות שונות, לדוגמה: ערכים דומים המתבטאים בנורמות התנהגות זהות (ערך העזרה לזולת המתבטא בהתנדבות); סיפור מכונן דומה (ההיסטוריה של היישוב בו נמצא בית הספר); קוד לבוש דומה (לבוש צנוע ביישובים או שכונות השייכים לאותו זרם דתי). אך כשם שלכל אדם יש מרכיבים אישיים ייחודיים לו, כך גם לקהילה.
חשיבותה של הזהות הקהילתית היא בהיותה מוקד להזדהות ויצירת תחושת שייכות לקהילה – למקום ולאנשים כאחד, בין אם זו זהות קהילתית של מקום מגורים (יישוב, שכונה, עיר) או של בית ספר. במקום שבו התושבים מזדהים עם הזהות המקומית, מתחברים אליה ופועלים לאורה, נוצרים גאווה מקומית, חיבור ערכי לאנשים ולמקום ותחושת סיפוק מן המגורים במקום ומהשייכות אליו. בית ספר שמוריו מזדהים עם מטרותיו וערכיו וחווים תחושת שייכות, הוא מקום בו יהיו גאוות יחידה ומחויבות עמוקה.
העדר תחושה של הזדהות עם ערכי הקהילה או ערכי בית הספר עלולה ליצור תחושת ניכור כלפי המקום והאנשים, מאבקים בין קבוצות על אופי המרחב הציבורי, קושי בקבלת החלטות וקידום תהליכים משותפים, חוסר נאמנות ותחושת מחויבות נמוכה. אלו יבואו לידי ביטוי בעזיבה של תושבים או בתחלופה גבוהה של מורים וברמה נמוכה של ביצועים, שאינה עולה על המינימום המתחייב מהתפקיד.
פעמים רבות סוגיות וקשיים חברתיים נעוצים בחוסר היכולת של יחידים וקבוצות להזדהות ולהתחבר עם המרכיבים השונים בבית הספר/בקהילה. כך למשל, אם במקום מסוים מרכיב מרכזי בזהות הוא אורח חיים סביבתי-אקולוגי, הדבר יתבטא גם בנורמות התנהגות במקום העבודה (הפרדת פסולת, אי שימוש בכלים חד-פעמיים, שימוש בתחבורה ציבורית וכדומה), בתפיסות העולם, בתכנון המרחב, בהקצאת המשאבים ועוד. אם יצטרפו לבית הספר אנשי צוות שאינם מאמינים או אינם מזדהים עם אורח חיים כזה, יחל דיון סביב נחיצות וחלוקת המשאבים, יוכנסו נורמות התנהגות אחרות, שאינן 'מקובלות', ייתכן ערעור על אופי התכנון והנראות של המרחב הציבורי ועוד. התוצאה של כל אלה יכולה לנוע מ'הרמת גבה' ועד מחלוקת מהותית.
כמנהלים, חשוב שנכיר את מאפייני הזהות הקהילתית בבית הספר שלנו וכיצד יש לבנות אותה לתועלת הארגון ולתועלת המורים בו.

כיצד באה לידי ביטוי זהות קהילתית בבית הספר
לאחר שהכרנו והבנו את הזהות הקהילתית, נוכל לזהות את האופנים שבהם היא באה לידי ביטוי ואשר דרכם היא מועברת למורים החדשים בבית הספר:

טקסים ומסורות: טקס הוא מהלך חברתי מעוצב הנושא מסר מן הקהילה אל הפרטים שבתוכה. הטקס מבטא את ערכי הקהילה ושפתו היא שפת הסמלים. בטקסים אלה ניתן לראות ייצוג מלא או סמלי של מרכיבים מן הזהות, כגון אירועים מכוננים, ערכים ומקומות. הטקסים והמסורות יכולים לנבוע ממעגל החיים של בית הספר - הרמת כוסית בערב חג, אירועים תקופתיים קבועים, ציון תאריך ההיווסדות של בית הספר ועוד.

סמלים וחזון: לכל בית ספר יש סמל/לוגו, אשר נוצר על מנת לשקף את זהותו, וחזון שאמור לשקף גם הוא את הזהות הבית-ספרית. יש לתת לסמלים ולחזון נראות בולטת במרחב בית הספר.
מרחב ציבורי/משותף: האופן בו מעוצב ומתוכנן המרחב הבית-ספרי, המקומות שקהילת בית הספר בוחרת לשמר ולטפח, אופן ההתנהגות שנחשב כמקובל וכנורמטיבי בעיני הצוות – כל אלה משקפים במידה רבה את הזהות הקהילתית של בית הספר. לעיתים יהיה קשה לזהות זאת, עד שמישהו יתנהג באופן המנוגד לנורמות המקובלות, לדוגמה: אם הנהלת בית הספר תתכנן שינוי של סידור הישיבה בחדר המורים, מבלי לקיים תהליך של שיתוף הצוות.
הקצאת משאבים: כמות המשאבים אשר יושקעו מטעם ההנהלה בעיגון והטמעה של הזהות הקהילתית. משאבים אלה יכולים להיות: שורה מסומנת בתקציב לטובת פעולות המשקפות את הזהות המקומית (הקצאת משאבים לאירועים בית-ספריים וכדומה); צוות, וועדה, ארגון או מחלקה שאחראים לטקסים ומסורות; הקצאה של זמן ומקום לקיום טקסים ומסורות ייחודיים לבית הספר; הפניית כוח אדם, ציוד ומיומנויות של יחידים או צוותים לטובת טקסים ומסורות ועוד.

כיצד ניתן לייצר, לחזק או לשנות את הזהות הקהילתית
ישנן מספר שאלות שנוכל לשאול את עצמנו כמנהלים, לפני שנפעל ליצירה, לחיזוק או לשינוי הזהות הקהילתית:

האם יש לבית הספר נרטיב מעצב?
האם קיימות פרקטיקות של מחויבות (נורמות ברורות ומוסכמות, טקסים וכדומה)?
האם קיימים שפה פנימית וסמלים מוסכמים?

לאור שאלות אלה, ישנן פעולות רבות אותן ניתן לעשות על מנת לייצר ולחזק זהות קהילתית או לשנות אותה (במידה והסיפור הבית-ספרי השתנה, או שהזהות נתפסת כשלילית בעיני המורים):

1. הנכחה וחיזוק של סיפור קהילת בית הספר:

אירוע שנתי בו מציינים נרטיב משמעותי שקשור לערכי בית הספר או הקהילה שבה הוא נמצא. באירוע מספרים בדרכים שונות את סיפור בית הספר ומחזקים את השותפות של צוות המורים ביצירת חזון הארגון. ניתן לשלב הצגה/מסכת הומוריסטית, ראיונות עם מורים, אלבום תמונות, מסיבה, טקס רשמי, חידון וכדומה, במידה והדבר מתאים לאופי האירוע.
תערוכה המספרת בתמונות ובמלל את סיפורו של בית הספר. התערוכה יכולה להיות בחלל המרכזי של בית הספר או וירטואלית, במקום מרכזי בדף הבית של אתר בית הספר.
חיבור הסיפור של בית הספר לקהילה שסביבו: ניתן להציע לבתי הספר לשלב את המורים הוותיקים שפרשו לגמלאות בתהליך הלמידה (עמותת 'שיעור אחר' עוסקת בכך, לדוגמה), או ליצור שיתוף פעולה עם הרשות המקומית ולשלב את המורים בפעילותה ובפעילות הקהילה. מנגד, ניתן לשלב את אנשי הקהילה באירועים מרכזיים בבית הספר, לדוגמה: אירוח של תושבים מהקהילה בחג או ביום זיכרון, על מנת שיספרו על החיבור שלהם לנושא.

2. הטמעת ערכים מוסכמים וחשובים כנורמות התנהגות:

קמפיין הסברתי המעודד התנהגות מסוימת: פוסטים במדיה החברתית ובאינטרנט, שלטים, סטיקרים והסברה בצוותים. דוגמה לקמפיינים: 'אומרים שלום כשנפגשים במסדרון'; צריכת אנרגיה נבונה, הפרדת פסולת, עידוד התנדבות ועוד.
Walk the talk: הנהלת בית הספר פועלת באופן המקדם את הזהות. למשל, כאשר מעודדים הפרדת פסולת, מוודאים כי במרחב הבית-ספרי קיימת תשתית לכך. כאשר מעודדים פעולה מסוימת, יש חשיבות לכך שהמנהיגות, קרי ההנהלה ובעלי התפקידים בבית הספר, וכן אנשי מטה הקשורים לבית הספר (מפקחים למשל) יתנו דוגמה אישית ויראו כי הם מקיימים אותה בעצמם.
תעדוף משאבים לאירועים, למקומות ולתשתיות המשקפים את הערכים החשובים לבית הספר: אם איכות הסביבה וטבע הם ערכים חשובים, יש להקצות תקציבים וכוח אדם לטיפוח, לשמירה ולשימוש נכון במרחבי טבע פתוחים; אם זהו בית ספר טכנולוגי, יש להגדיר מטרות ערכיות הנובעות מליבת הפעולה שלו, כדוגמת תמיכה בתלמידות המעוניינות להשתלב בתחום הסייבר, ומתוכן ייגזרו פעולות מקדמות, בהשתתפות של כמה שיותר עובדים.
הצבה של מורים מובילי דעה בחזית הפעילות הקהילתית בבית הספר: שיתוף של פוסטים בהם הם מצוטטים; מתן במה לסדנאות ולהרצאות בהנחייתם; עידוד של מיזמים ותהליכים קהילתיים בהובלתם וכדומה.

3. שפה וסמלים:

ריענון או יצירה של סמל בית הספר: הזמנה של המורים, התלמידים וההורים להציע סמל חדש. את הסמל מומלץ להפיץ במגוון אמצעים: מדבקה לרכב, בצירוף למכתב הערכה/ברכת חג שמח, הדפסה על חפצים ניידים (חולצות, כוסות, דגלים, דפים) ועוד.
הבלטה של משפטים או סיסמאות חיוביים המוכרים ושגורים בקרב עובדי בית הספר: זיהוי משפטים קיימים או יציאה בקריאה לעובדים לנסח משפטים המייצגים את רוח הארגון, תוך דגש על כאלה היוצרים גאווה ותחושה חיובית. את המשפטים ניתן לצרף לסמל (ראה סעיף קודם), לפרסם על שלטים, לפרסם באתר האינטרנט ובמדיה החברתית, להדביק על לוחות מודעות, לתלות בכניסה למבנים ועוד.
יצירת מערכונים, סאטירה או 'ממים': במסגרת עיתון/ניוזלטר (מודפס או מקוון), באירוע קהילתי או באתר אינטרנט, בפינה או בזמן שיוקדשו למערכונים הומוריסטיים שיעסקו באנשים בבית הספר, בסיפורים או באורחות חיים. אלה משקפים לרוב הומור מקומי, מייצרים ומעגנים מושגים, שפה וסמלים משותפים, ואיתם יכולים חברי הארגון להזדהות.

יש לשים לב לכך שזהות קהילתית היא דינמית. כמו הזהות האישית שלנו, אשר מתעצבת לאורך השנים, ומשתנה יחד איתנו ועם נסיבות חיינו, כך גם הזהות הקהילתית. מה שהיה נכון לבית ספר מסוים מבחינת הסיפור, הערכים, השפה והפעילויות בתקופה אחת, לא בהכרח יהיה נכון גם בתקופה אחרת. שינויים פנימיים או חיצוניים ישפיעו בצורה משמעותית גם על הזהות. ככל שבעלי התפקידים יקדימו להבין זאת, כך הם ייטיבו לנהל את תהליך השינוי. יש חשיבות בניהול תהליך השינוי יחד עם צוות המורים, עם נציגות ההורים ועם התלמידים, כדי שכל קבוצה תרגיש חלק מן הקהילה ויינתן לה קול ומקום לביטוי בתוך הזהות המשותפת. זהות קהילתית כשמה כן היא – נושאת את סיפורה של הקהילה כולה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
המרכז לקהילה, מנהיגות והשראה (ק.מ.ה)
אורנים, המכללה האקדמית לחינוך
04-9838887 kama.oranim.ac.il l kama-oranim@oranim.ac.il l