נבדלות משה בעם ישראל
בתחילת פרשת יתרו, מתרחש מפגש מרגש בין יתרו לבין משה[1]:
"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר"
יתרו מאוד מתגאה בקשר שלו אל משה. רש"י אומר[2]:
"חתן משה. כאן היה יתרו מתכבד במשה, אני חותן המלך, ולשעבר היה משה תולה הגדולה בחמיו, שנאמר וישב אל יתר חותנו"
יתרו מתפאר בשם של משה- 'חותן משה'. זה מובן שיתרו נקרא כך מפני שמשה נהיה מלך. אבל יש כאן הגזמה במעמדו של משה. יתרו מגיע לבקר את משה מפני כל מה שהוא שמע[3]:
"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:"
ה' הוציא את עם ישראל ממצרים, אך הניסוח מוגזם. למה הפסוק מתאר את משה ואת ישראל בנפרד? משה ניצל ממצרים כחלק מעם ישראל! האם כל הניסים, קריעת ים סוף ועשרת המכות, נעשו למשה בנפרד מעם ישראל? רש"י אומר[4] שלא רק שמשה הוא אדם מכובד והוא מלך, הוא נותן לו הגדרה מאוד דרמטית בעקבות המכילתא[5]:
"למשה ולישראל. שקול משה כנגד כל ישראל:"
השלמה ונבדלותלכאורה, לא היה צריך להזכיר את משה בנפרד מעם ישראל, הרי משה לא שקול כנגד כל ישראל, הוא לא באותו מספר או באותה כמות. המהר"ל אומר, שללא משה, עם ישראל לא היו נחשבים לעם. בזכות משה עם ישראל קיבלו את כל הזהות ואת כל הצורה שלהם. ללא משה, לא היה עם ישראל. יכול להיות שהיו הרבה אנשים שהיו מרגישים עם, אבל הם היו ללא זהות.
---
[1] ספר שמות, פרק י"ח, פסוק ה'.
[2] רש"י, ספר שמות, פרק י"ח, פסוק א'.
[3] ספר שמות, פרק י"ח, פסוק א'.
[4] רש"י, ספר שמות, פרק י"ח, פסוק א'.
[5] מכילתא, פרשת יתרו, פ"א.
