_____-______...

 גליון לפרשת וישלח | הרב אליעזר קשתיאל

לכל הלומדים היקרים אשר זוכים 'ליגיע כפיהם כי תאכל אשרייך וטוב לך'.
אנו זוכים שהרב הולך ומתפרסם בקרב הציבור ועומס מבורך נוצר ע"י הפניות האישיות והכלליות שנעשות לרב.
במחשבה, ייעוץ והכוונה של הרב הקמנו את האתר כ'בית' לתורתו והתקשרותו של הרב עם כל עם ישראל.
ייעודו של האתר וניוזלייטר ליצור הנגשה וקשר ראשוני עם הרב
ע"י שליחת שאלה הלכתית ואמונית, בקשה לשיעור או כל דבר אחר.

למעוניינים להצטרפות לעידכונים אונליין בקבוצת WHATSAPP - לחצו כאן!
נשמח לעמוד לרשותכם תמיד בכל עניין ונושא, מוזמנים ליצור עמנו קשר ונשתדל להשיב בהקדם.
צוות  קוראים נבון – הוצאה לאור.
ספירת-העומר

הפנים היפות של יעקב  | הרב אליעזר קשתיאל

הפנים החשובות של יעקבלאחר שיעקב מסיים את מאבקו עם המלאך, הוא קורא שם למקום בו הם נאבקו[1]:
"וַיִּקְרָא יַֽעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּֽי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִֽׁי:"
יעקב מדבר על מפגש פנים אל פנים, וקורא למקום הזה 'פניאל'.
ה'פנים' זה הנושא החורז את פרשתנו והנושא המזוהה עם יעקב בצורה מיוחדת. בתחילת הפרשה, כאשר יעקב שולח מנחה לעשיו אחיו, הוא מסביר את מטרת שליחת המתנות[2]:
"כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי יִשָּׂא פָנָי: וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה:"
לאחר מכן, יעקב נאבק עם המלאך פנים אל פנים. וכשיעקב נפגש עם עשיו, ועשיו אומר לו שהוא לא צריך את כל המתנות האלו, יעקב עונה לו[3]:
"וַיֹּאמֶר יַֽעֲקֹב אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָֽקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵֽנִי:"
יעקב אומר שהוא רואה את הפנים של עשיו כמו שהוא רואה את הפנים של אלוקים. גם כשיעקב מגיע לשכם המושג פנים חוזר על עצמו[4]:
"וַיָּבֹא יַֽעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִֽיר:"
כל זה מתחבר למאמרי חז"ל רבים העוסקים בפניו של יעקב. הגמרא אומרת שהפנים של יעקב היו הפנים הכי יפות בעולם. הפנים של יעקב חקוקות על כיסא הכבוד. יחזקאל רואה על כיסא הכבוד פני אדם, חז"ל אומרים שזה פני יעקב. סתם 'פנים' במדרשי חז"ל זה פני יעקב.
קראנו בפרשת ויצא על המלאכים העולם ויורדים בסולם בחלומו של יעקב. המדרש אומר שהמלאכים ירדו למטה וראו את פני יעקב, עלו למעלה וראו את פני יעקב על כיסא הכבוד, ירדו וראו שוב, עלו וראו שוב. הם התבלבלו מה למעלה ומה למטה. הפנים העליונות ופני יעקב זה אותם פנים.
הכוהנים מברכים אותנו בברכת כוהנים[5]:
"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלֽוֹם:"
דוד המלך מבקש מהקדוש ברוך הוא שיתגלה אליו[6]:
"אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי"
----
[1] ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק ל"א.
[2] ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוקים כ"א-כ"ב.
[3] ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק י'.
[4] ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק י"ח.
[5] ספר בראשית, פרק ו', פסוקים כ"ה-כ"ו.
[6] ספר תהילים, פרק כ"ז, פסוק ט'.

מטעמים לפרשת וישלח - לשמיעה ולהורדה 
0

הירידה שבמלחמה  | הרב אליעזר קשתיאל

[1]אחרי פרשת שכם הקב"ה אומר ליעקב שצריך ללכת לבית אל. יעקב אומר לאנשים שאיתו שיסירו את אלוהי הנכר אשר בתוכם. רש"י מסביר שזה הביזה שלקחו בשכם. זה מה שהם טמנו באלה ורק לאחר מכן ניתן לעלות אל ה' בבית אל.

בסוף ספר יהושע כל העם מתאספים בשכם. למה יהושע קורא לכולם דווקא לשכם ולא לשילה? בסוף נאומו הוא אומר להם להסיר את אלוהי הנכר אשר בקרבם ואז מקים אבן גדולה תחת האלה. רש"י מסביר שם שזו אותה אלה מהפרשה שלנו.
גם יעקב וגם יהושע נמצאים בסיטואציה של אחרי מלחמה. אחרי קרבות על הקדושה. לפעמים כשנלחמים במישהו עלולים להיות מושפעים ממנו. אתה לפעמים משתמש בתכסיסים של האויב וצריך להתנהג כמוהו. מאמץ את הטענות שלו. רש"י מסבער שלשון מאבק מגיעה מלשון התקשרות. בהיאבקות לפעמים מתחבקים. דווקא במלחמה יש סכנה. זו סכנה שונה מזו שאתה בידידות עם מישהו. גם כשנלחמים בהשקפת עולם צריך כל הזמן להישמר ולהיטהר.
אלה זה עץ סרק שלא מניב פירות. לטמון מתחת לאלה זה לומר שאין המשכיות למה שטומנים. מתנקים מכל זה.
יהושע הלך דווקא לשכם בגלל יוסף הצדיק. הוא קובר את עצמותיו דווקא שם. יוסף היה צריך להתמודד לבד עם התרבות המצרית והצליח כל כך שהוא לא הושפע כהוא זה ממנה. לכן ספר יהושע מסיים בזה שעצמות יוסף נקברו בשכם בחלקה שקנה יעקב אבינו. במקום שנוצר המגע הראשון של יעקב עם הכנענים שישבו פה. מהמגע הזה נוצרו גם דברים שליליים ויוסף בא לתקן הכל.
----
[1] *שיכתוב ללא הגהה

יְסוּד המעלה | הרב אליעזר קשתיאל

hadmaya_ezra...

הקדשה | הנצחה | שותפות

מחפשים איפה להנציח את יקירכם?
רוצים להקדיש לרפואה או להצלחת?

הזדמנות להיות שותפים להוצאת
חיבורו החדש  מאת
מו"ר הרב אליעזר קשתיאל  שליט"א


'יְסוּד המעלה
'
פירוש לספר עזרא


בעזרת השם יעלה למדפים לקראת
יום פטירת עזרא שיחול - ט' בטבת

טעימה מפתיחה | הרב אליעזר קשתיאל

קול ישועה וגאולה נשמע בהצהרת כורש, שקראה לגולי בבל לשוב לציון.
ובכל זאת, לא פגה התחושה שעדיין לא נטהרו הנפשות מחטאי בית ראשון.
בהרבה נושאים, עדיין ניכר הצורך לעקור את שורשי הקלקולים שגרמו לגלות, מן היסוד,
ולבנות בניין חדש בעל יסודות מוצקים.
רצון התיקון מן היסוד, עמד לנגד עיניו של עזרא הסופר,
ועל פיו עיצב את תקופת הבית השני; ובמידה רבה גם את כל תולדות העם היהודי.
עזרא, ש"ראוי היה שתינתן תורה על ידו" (סנהדרין כא ע"ב), ביסס את יסודות הנהגת חיי האמונה והדת, בהעדר נבואה גלויה ומפורשת. יסודות אלה, עיצבו את תשתית החיים היהודיים לאורך שנות הגלות, ועד ימינו. עזרא עלה מבבל והעלה בקדושתו את הציבור כולו מן היסוד.
עזרא הוא "יסוד המעלה", הוא הבונה את יסודות ההתעלות של כל ימי בית שני.
ניסינו לשאוב מדמותו הרוחנית של עזרא, מהשפעתו הגדולה וממעוף ההנהגה שלו, על פי פרשנותו הייחודית של תלמיד הרמח"ל, רבי משה דוד וואלי, בתקווה שיהיו הדברים לברכה ותועלת ללומדים, והיה זה שכרנו ומקור שמחה לנו.

מטעמים במידות ובתרבות  - לשמיעה ולהורדה 

'הלכות קידוש' (חלק משיעור נרחב)

לחץ כאן!

  מו"ר הרב אליעזר קשתיאל ברחבי הארץ 

*יום חמישי הקרוב בשעה: 17:30 בבוגרי הצבא בעלי (כחלק מיום עיון לחנוכה)

לפרטים לחץ כאן!