למה חשובה היצירתיות? והקשר של היצירתיות לקריירה?

מאד נוח לחזור על אותן הפעולות שוב, על מה שכבר מוכר לי וידוע.
לא חשוב לך להיות מעניין/ת? למה?
"להיות מעניין?" איך זה מתחבר לשינוי קריירה?

מה זה "להיות מעניין"?
ולמה כדאי לך להתייחס לזה כמו אל שריר שצריך לאמן ולחזק?
הפסיכולוג האמריקאי ג'ורג' לאנד ערך מחקר שנמשך על פני 15 שנים.
ב-1968 בחן את היצירתיות של ילדים בני 5  – 95% היו בעלי פוטנציאל ליצירתיות.
5 שנים לאחר מכן בחן את אותם ילדים וגילה כי הפוטנציאל ליצירתיות שלהם ירד ל 30%.
כשחזר על מחקרו ב 1975 עם ילדים אלה, מצא כי רק 12% מהם יצירתיים.
בסיום המחקר- כשהם היו כבר בני 20, רק ל 2% מהם נותר פוטנציאל יצירתיות.

בשנת 2018 בחן הפורום הכלכלי העולמי 313 חברות מכל העולם
המעסיקות סה"כ 15 מיליון עובדים – לזיהוי טרנדים, שינויים
כדי לחזות את שוק העבודה בשנת 2022.

המחקרים מוכיחים שוב ושוב כי ארגז הכלים והכישורים של העובדים בעתיד
יהיה שונה מהיום.
למה ידרשו העובדים בעתיד?
ליצירתיות, חדשנות, חשיבה 'אחרת', 'מחוץ לקופסא', מקורית, ביקורתית
וכן, גם אינטילגנציה רגשית עם יכולת מנהיגותית ורעיונאית חדשה.

יצירתיות היא בסיס חשוב להתפתחות, כבר היום ניתן לראות כי היא מהווה בסיס מכובד
להכנסות החברות. תחום שיגדל ויתפתח מאד.
ואם זה לא מספיק לך כדי להבין את חשיבות היצירתיות בחייו של כל אדם?
המחקר מוכיח כי אנשים יצירתיים, הם אנשים מרוצים ומאושרים יותר.
למה?
כי אתה מתחבר למקורות הפנימיים שלך, אתה מצליח לאלתר, למצוא את הפתרונות הטובים,
היחודיים לך במצבים השונים. הפתרונות שלך מביאים לכדי הערכה גבוהה של עבודתך,
אתה חש שאתה 'בעניינים', רלוונטי, מפיק מעצמך יותר, מממש את יכולותיך, מגשים את עצמך.
תחשוב על התחושה שלך כאשר עשית משהו חדש ושונה שהביא לתוצאות אחרות,
גם אם הן לא היו מדהימות – עדיין גיוונת את דרך התייחסותך לדברים מוכרים,
העלית חיוך או תחושה חדשה, בלתי מוכרת לך ו/או לאדם אחר.
פעלת ביוזמה ברוכה ושונה…

אז מדוע שלא תלמד לאמן את עצמך להיות יצירתי?
מדוע שלא תעלה מדרגה, תהיה אתה, תפיק מעצמך את המירב?
תחושת החיונויות שלך תעלה, הסיפוק ומצב הרוח יגיעו למקומות ולשיאים חדשים.

"יצירתיות היא להרשות לעצמך לטעות. אומנות היא לדעת אילו טעויות לשמור" (סקוט אדמס)

ההתרווחות בכסא, ב'אזור הנוחות' שלך אינה יעילה לפיתוח היצירתיות שלך,
פיתוח המוח ועליית המדרגה האישית שלך, תלויה דוקא בלמידה והתנסות בתחומים חדשים,
אפילו תחומים זרים לך.
לכן, תאלתר כמה שיותר, אל תלך כל הזמן 'על בטוח', מצא דרכים חדשות לכל מה שאתה עושה.
כמו למשל, מצא בכל פעם דרך חדשה להגיע את מקום העובדה, תעז.
לא אמרתי לנסוע לאילת דרך מטולה… אלא להכיר את הרחובות הקטנים, הצדדיים מדי פעם.

השתמש בספורט, בהליכה, ריצה – כדי 'לנקות את הראש', להחדיר חמצן לתאים,
לתת לעצמך את הזרימה הזו, שיכולה לרענן גם את הזרימה המחשבתית.
תתנהג אחרת, תתלבש שונה – תגוון את סגנון הלבוש לך מדי פעם,
תעשה פעולות אחרת ממה שאתה רגיל – תפעל שונה מהרגיל והמקובל,
חוסר הנוחות הזה יצור בך את האפשרות לחשיבה שונה.

"גילוי היא להסתכל על משהו שכולם מסתכלים עליו, 
ולחשוב משהו אחר ממה שכולם חושבים עליו." (אלבט זנט גיורגי)

תקרא ספר בסגנון שאף פעם לא קראת – תוביל את החשיבה שלך לעולמות אחרים.
לדוגמא- אדם שלא קורא ספרי מדע בדיוני, יגלה שם עולם אופציונאלי אחר לגמריי,
ברור שזה יכול להעלות לך רעיונות חדשים ומצמיחים…

כשאתה עומד בפני דילמה, היה קשוב לפתרון הראשון שעולה לך בראש- האם הוא אינטואטיבי?
האם הוא מסתמך על נסיון העבר?
שים לב, אם הפתרון מסתמך על נסיון העבר – זה מה שכבר היה.
ואולי האינטואיציה שלך הראשונית נתנה לך רעיון חדשני? אל תפחד, תבחן אותו!

" אין בי כישרון מיוחד, אבל יש בי הרבה סקרנות.
המוחות הגדולים תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד המוחות הנחותים.
הסימן האמיתי לחוכמה הוא לא ידע אלא דמיון" אמר אלברט  אינשטיין,
אז, תפעיל את הדמיון, העזר בדמיון מודרך מפרה…

הנס ברגר שפיתח את האא"ג פרסם כבר ב 1929 שהמוח פעיל באותה רמה
כאשר הוא בריכוז מלא או במנוחה.
כיוון שלא ידע להסביר את התופעה, הנושא לא פותח
עד שבשנות ה 90' מרקוס רייצ'ל – נוירוביולוג מאונ' וושינגטון במחקריו באמצעות MRI
גילה כי הבדלי צריכת האנרגיה של המוח במצבי ריכוז או מנוחה השתנתו במקסימום 5%.
מסקנת מחקרו היתה כי בזמן מנוחה, ללא כל גירוי חיצוני המעסיק את המוח,
המוח "מבדר את עצמו" – מחפש עניין בתוכו.
כשאנחנו נמצאים במצב של 'חלימה בקיץ', כמו הרגעים שלפני ההירדמות או בשלבי ההתעוררות,
כאשר קראת ספר ובהית באותיות המרצדות –
אתה נכנס למצב של גלי תטא במוח. במצב כזה, מפעיל המוח תקשורת בין אזורים
שבערנות מלאה לא מתקשרים בד"כ – בין החלק האחורי והקדמי של המוח.
לרשת תקשורת זו קרא רייצ'ל "רשת ברירת מחדל" ופעולתה שואבת אנרגיה רבה,
בערך פי 20 מהצריכה של המוח במצבים של עיבוד גירוי חיצוני.
השערתו של רייצ'ל – שזו דרכו של המוח למציאת קשרים חדשים
בין מידע שצבר במהלך יום ומידע שכבר קיים בו, זו ה"יצירתיות".
ג'ונתן סקולר, פרופ' לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה,
פרסם ב 2005 את מחקרו שחיזק את הטענה כי אותן "שיחות פנימיות" ברשת שבין חלקי המוח
במנוחה קשורות ליצירתיות.
במחקר שעשה סקולר, גילה כי נחקריו הסטודנטים אשר איבדו הכי הרבה פעמים את הריכוז
במהלך משימה שנתן להם, קיבלו במבחנים את הציונים הגבוהים ביותר.
סקולר בחן גם את השפעת האלכוהול על היצירתיות וגילה שהשיכרות גורמת
להיות פחות מודעים לרגעי ה"חלימה בהקיץ" שלנו ולמחשבות שלנו באותם רגעים.
מכאן הסיק שכדי להיות יצירתי ולהפיק מרגעים אלה את המיטב –
עליך להיות במודעות, כדי שתוכל להבחין ברעיון טוב שעלה בך.
סקולר העיד על עצמו בראיון עיתונאי שכתוצאה מתובנות מחקריו,
מדי יום הוא מקפיד להתנתק מהכל ולצאת להליכה באמצע יום העבודה,
בחורשה לזמן של "חלימה בהקיץ מכוונת", בה אינו מכוון את חלימתו לנושא מסויים,
אלא נותן למוח לרוץ לכל הכיוונים ושם צצים הרעיונות הכי טובים.

לכן, כאשר מתרחש משהו בחייך, ביוזמתך או בהשפעה חיצונית –
כדאי לבחון היטב מדוע זה קרה וכשתסיק מסקנות, תחפש את הפתרון הייחודי שלך.
זה כבר מוכר וידוע, את זה כבר נסית / חווית והנה הגעת כעת לכאן.
צפה מעצמך ל'הברקה' חדשה!

המגבלות שקיימות בחייך מונעות ממך מלהיות יצירתי?

מחקרים טוענים שההפך הוא הנכון!
מסתבר שהיצירתיות במיטבה דוקא כאשר המסגרת אינה חופש מוחלט.
ד"ר פטרישיה די. סטוקס חקרה יוצרים והגיעה למסקנה שהם מנהלים את דמיונם ביד רמה.
שבשלב מוקדם בהתפתחותם הם הטילו על עצמם מגבלות משונות, שיסייעו בידם להתמקד.

ד"ר שנל ג'ויס, מומחית להתנהגות ארגונית ומרצה בבית הספר לכלכלה של לונדון,
בראיון ל"מוסף כלכליסט": "התחלתי להתעניין בקשר שבין יצירתיות לגבולות כשעשיתי את הדוקטורט שלי. היו לי כמה נושאי מחקר שמאוד עניינו אותי, והתקשיתי מאוד לבחור ביניהם. החופש האקדמי התברר כקללה לא פחות מברכה. בזבזתי שלוש שנים בלבטים. ניסיתי המון דברים, דיברתי עם המון אנשים. אפשר לומר שדי נתקעתי במקום. ואז הבנתי שאני לא היחידה. אמא שלי היא אמנית, וראיתי אותה במשך שנים נאבקת לעשות יותר מדי דברים במקביל, וראיתי כמה רע זה עשה לה. ואז החלטתי שזה הנושא שאני רוצה לחקור: איך אפשר לעזור לאנשים יצירתיים לקבל החלטות, ומה עוזר להם בדרך". 
בעקבות מחקרים שערכה, הגיעה ג'ויס לשיטת ניהול פגישות לסיעור מוחות המומלצת על ידה כאפקטיבית יותר: "אחרי שאני מציגה את השאלה שעל הפרק, אני מבקשת מכל המשתתפים, כל אחד בנפרד, לרשום על נייר 20 רעיונות אפשריים לבעיה שאנחנו מנסים לפתור. ואז אני מבקשת מהם לרשום עוד 20 רעיונות. הם כמובן יוצאים מדעתם. רוב אנשי העסקים חושבים שאין להם בכלל רעיונות, שרעיונות דורשים מחקר מקיף וכמויות אדירות של מידע, ושבכל מקרה אין 40 רעיונות לשום דבר. אבל, וניסיתי את זה בהרבה חברות, כולם בסוף מוצאים את הרעיונות האלה. כשאני עוברת על הדפים שלהם אני רואה מה חוזר שוב ושוב. ואז אני אומרת: הנה, אלו הרעיונות שחוזרים הכי הרבה ואלה יוצאי הדופן. בואו נתחייב על אחד מהם וננצל את הזמן כדי לשכלל אותו. לא מדברים על שום דבר מלבדו. אני מודיעה מראש שאנחנו יכולים לחזור בנו אחר כך. ברגע שהם מבינים שיש דרך חזרה, הם נרגעים ומתחילים לעבוד על הרעיון החדש. הם כמובן לעולם לא מבקשים לחזור אחורה. זה רווח אדיר. במקום לבזבז את הזמן על עשרה רעיונות שטיבם לא ברור, כולם משקיעים את המרץ שלהם בפיתוח רעיון לא רע אחד". 

החיים סוחפים ואנחנו פועלים מתוך הרגל. אז מדי פעם תעשה לך "עצירה" – תתנתק,
בלי טלפונים, מחשבים, אנשים. רק אתה!
ברגעים כאלה רעיונות חדשים יכולים לצוף ולהאיר מבפנים.

תפתח לדברים חדשים– לימוד חדש ושונה, ידע חדש, תחביב חדש, חוג חדש,
אנשים מסוג אחר– שונה ממה שעשית עד היום. לא מה שכבר נוח, מוכר וידוע.
תתייעץ ותקשיב לעצות ולרעיונות של אחרים, תשקול אותם, תתעניין בהם, תתייעץ עם אחרים.
וכן ברור שלפעמים נטעה. כי "אדם שלא טועה, לא ניסה מימיו משהו חדש" (אלברט אינשטיין),
אבל ההתפתחות בנויה על ניסוי ותהיה וגם טעיה שלך!
"יצירתיות היא תהליך למידה בו התלמיד והמורה נמצאים באותו אדם" (ארתור קוסטלר)

הרי התוצאה של מה שכבר עשית, ידועה.
תגוון, תחפש דרכים חדשות.
עזור לעצמך לעבור את השינוי המתאים לך.
הקורס: 5 השלבים לשינוי שישאר איתך לעד – עכשיו ללא תשלום >>

ג'ורדן פטרסון, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת טורונטו טוען שלפריצת הדרך נדרשת מעבר לאינטלגנציה הגבוהה והחשיבה הייחודית גם תעוזה לפניה חדשה באיזשהו שלב בחייהם:
"לרוב, כדי לזכות ביתרון האאוטסיידריות מספיקה פניית קריירה חדה בזמן הנכון, ועדיף לתחום רחוק ככל האפשר מזה שהתמחית בו. כמה מהפסיכולוגים המשפיעים ביותר, לדוגמה, החלו בקריירה של מהנדסים או אנשי מחשבים, דבר שנתן להם יתרון גדול בכל הקשור למתמטיקה וסטטיסטיקה."
"בעבר האמינו שממעבר בין תחומים אפשר רק להפסיד", פטרסון ממשיך, "מה שלמדת בעבר לא שימושי עוד, וכעת עליך להתחיל מאפס בתחום החדש. היום ברור שזה לא הסיפור.
אתה מביא איתך כלים שהם לעתים קרובות שימושיים, וחשוב מכך, אתה מהיחידים שיש להם אותם". 

שינוי קריירה – נשמע לאנשים רבים מפחיד, מטלטל…
אבל הנסיון מוכיח שהתזוזה מהמקום הבטוח, מ'אזור הנוחות', מניעה אנשים לחשיבה קצת שונה, לתעוזה, ליוזמה וברוב הפעמים גם לתנועה קדימה, לצמיחה ולהתפתחות.
להדרכה חינמית על שינוי קריירה >>

במקום לחיות עם ה"אם" כך ו"אם" כך…
להפסיק לחיות בצל ה"שינוי בקריירה"
להבין מה באמת נכון עבורך,
בוא לבחון את עצמך באמת ובתמים,
להרשות לעצמך לשאול ולענות את השאלות המהותיות,
להקשיב למה שיש בתוכך ומשם לקחת החלטה ויוזמה.
מעוניין לבחון עם עצמך מה הוא רצונך האמיתי?
להבין מה עוצר את ההתפתחות שלך ?
לקבל החלטות לכאן או לכאן?
זה הזמן לקורס שיוביל אותך קדימה.
"הדרך לשינוי קריירה" בעלות של 294 ש"ח בלבד >>

חלק מן הנתונים במאמר זה לקוחים ממאמרו של ד"ר גוין סאס "רק היצירתי שורד" (גלובס 4.9.49)